בקרב צרכני הקפה יש לפולי הרובוסטה מוניטין נחות מזה של בן-דודם האלגנטי יותר, הערביקה. אלא שההשוואה לא ממש הוגנת משום שהרובוסטה והערביקה הם פשוט סוגים שונים לגמרי של פולי קפה בעלי טעמים מובחנים מאוד.
עצי הרובוסטה גדלים באזורים הנמוכים של מרכז, מזרח ומערב אפריקה, הודו, אינדונזיה ודרום מזרח אסיה, כאשר וייטנאם היא היצרנית הגדולה בעולם של פולי רובוסטה. פולי רובוסטה גדלים גם בברזיל, שם הם מוכרים בשם קונילון (Conilon).
אף שפולי הרובוסטה הם רק רבע מתפוקת הקפה העולמית, ייצור הרובוסטה נמצא בעלייה. עץ הרובוסטה יכול לגדול באקלים חם, הוא משגשג באזורים נמוכים, בשפלות ובעמקים, ואינו זקוק לגבהים ההרריים של הערביקה.
פולי הרובוסטה נקטפים מעץ הקנפורה הצומח לגובה של עד 10 מטרים, פי שניים לערך מגובהו של הערביקה.
השם רובוסטה, מהמילה robust – חסון, מתייחס ליכולתו של עץ זה לעמוד בטמפרטורות גבוהות, בלחות גבוהה ובגבהים נמוכים של בין 200 ל-800 מטרים. הריכוז הגבוה של קפאין ומחמצנים טבעיים מסייע בהרחקת מזיקים ומחלות.
קצב הגדילה של עצי הרובוסטה גבוה פי שניים מזה של הערביקה, קל יותר לגדל ולעבד אותם בשל מיקומם הנמוך, והתנובה שלהם גדולה יותר, לכן הם כלכליים הרבה יותר עבור מגדלי הקפה.
בשל הפריחה הבלתי סדירה של הרובוסטה, הבשלת דובדבני הקפה עשויה להימשך כמעט שנה, שבסופה נוצרים פולים מעוגלים קטנים. יצרני הקפה האיטלקיים נוהגים להוסיף לקפה פולי רובוסטה איכותיים על מנת להרים, להעמיק ולחזק את טעמו. הרובוסטה זוכה כיום לתחייה מחודשת.
בשל רמת הקפאין הגבוהה והיעדר הסוכרים, פולי הרובוסטה מתאפיינים בטעם שוקולדי יותר, מעט כהה, עצי ומריר יותר מזה של הערביקה. הארומה של הרובוסטה מתעצמת בנוכחות חלב, והוספת סוכר תעניק לקפה גוון קרמלי. אם אתם נהנים מקרמה עבה, עשירה וחלקה על האספרסו שלכם, הרובוסטה הוא בחירה מצוינת.